גפן ברקל שפירא

עבודתה עוסקת במושג הבית, כמבנה פיזי וכמרחב רגשי משתנה. ברקל שפירא בוחנת מצבים של יציבות והתערערות, שלם ושבור, ואת הניסיון המתמשך לאחוז במבנה גם כשהוא מאבד מצורתו הברורה. ההתבגרות במדבר, בסביבה של פשטות ושקט, לצד מוזיקה שהייתה חלק בלתי נפרד מהיומיום, עיצבה את האופן שבו היא חווה חומר, מרחב וצורה. עבודותיה נוצרות מתוך פרקטיקה של צורפות קלאסית וטכניקות מסורתיות, תוך שימוש באש, בהתכה ובפעולות חוזרות של בנייה והתהוות. החומר עבורה אינו רק אמצעי אלא שותף – הוא מתנגד, מתעוות, מתייצב מחדש, ומשקף תהליכים פנימיים של התמודדות והחזקה. בסדרת העבודות "בתים שקטים" היא יוצרת פסלים המדמים בתים, אך אינם שלמים או יציבים. בעבודותיה מתקיים מתח בין הרס ושבר לבין יופי ואסתטיקה. המבנים נושאים סימנים של פגיעות והתפרקות, אך בו בזמן מקבלים חזות מוקפדת ולעיתים אף תכשיטית. הניגודיות הזו אינה מבקשת לייפות את הכאב, אלא לאפשר קיום מקביל של פגיעות ויופי באותו מרחב. העבודה בסטודיו מתרחשת לאורך זמן, לעיתים בבדידות, תוך הקשבה לחומר ולגוף. בתוך מציאות של חוסר יציבות ורעש חיצוני, תהליך היצירה הופך למרחב של חזרה הביתה, אל עצמה, ואל אפשרות של בנייה מחודשת. דרך הפתיחה והחשיפה של תהליכים אלו, נוצר גם מרחב של חיבור אישי וקולקטיבי שבו כאב, זיכרון וריפוי מתקיימים יחד.

בתמיכת קבוצת הראל וחברת ZURICH